עשו פשיטה, לא מלחמה

אז מתברר שצריך ממש הרבה אינדונזים בשביל להחליף נורה

אז מתברר שצריך ממש הרבה אינדונזים בשביל להחליף נורה

אם אתם שייכים למיעוט האיכותי אך הקטן אפילו בסטנדרטים של מיעוט שקורא אותי באופן קבוע, אתם מכירים את נוהל "סרטים שמותר לכם לראות בפסטיבל הקולנוע בירושלים". אנחנו בין חברים פה, ולא אשלח אתכם לראות סרטים מהסוג שרואים בפסטיבלים, אז בשנים האחרונות הקפדתי לשלוח אתכם להכי לא־סרטי־פסטיבל שהגיעו לירושלים. השנה אני חורג ממנהגי פעמיים: ראשית, נדון פה רק בסרט אחד. שנית, זה לא שמותר לכם לראות אותו: אם אתם חובבי אקשן, עם או בלי תת־סעיף סרטי מכות, אתם פשוט חייבים לעצמכם את "הפשיטה 2".

על "הפשיטה", שרשמית נקרא The Raid: Redemption אבל כולם מכנים אותו פשוט The Raid, כתבתי בהתפעמות בבלייזר יולי 2012. הייתי אחד מאלוהים יודע כמה מבקרי קולנוע שהסרט הזה — הפקה אינדונזית בתקציב של מיליון דולר בבימוי הוולשי האלמוני דאז גארת אוונס — העיף להם את הסכך בבעיטה מסובבת. גם עכשיו אני לא בדיוק ממציא את הגלגל; כל פוסטר של "הפשיטה 2" מרוצף בגזרי סופרלטיב שאני לא זוכר כמותם בסרט אקשן. הבעיה היא שאפילו חובבי מכות הארד־קור צוחקים לך בפרצוף כשאתה ממליץ להם לשנע את עצמם ירושלימה בשביל סרט, כל שכן אחד שממש עכשיו הופץ בדי־וי־די ובבלו־ריי, וכל ההקדמה הזאת באה לומר שיש אלטרנטיבה.

אם תאריכי ההקרנה שמופיעים כאן בסוף לא באים לכם טוב או שעלייה לרגל בשביל סרט גדולה עליכם, לכו לדף הפייסבוק "הביאו את 'הפשיטה 2' לבתי הקולנוע בישראל". הבמאי אהרון "מי מפחד מהזאב הרע" קשלס עשה מצווה ופתח את העמוד הזה, שנכון לכתיבת שורות אלה עומד על 367 לייקים רזים. המינימום שאתם יכולים לעשות זה לעזור לו להשמין קצת. משסיכמנו את זה, זוכרים את ספרי "אתה הגיבור" שהיו פופולריים בשנות ה־80? אז אם צפיתם ב"הפשיטה", לכו לכותרת הביניים "זה לא סרט אקשן: זה אפוס אקשן". אם לא צפיתם בסרט הראשון ו/או אין לכם מושג על מה אני מלהג, תמשיכו ליניארית.

"הפשיטה" היה פוקס. ולא סתם אלא פוקס רב־רובדי: נתחיל מזה שארבע שנים לפני צאתו לאקרנים, הבמאי שלו התפרנס מללמד וולשית דרך האינטרנט. הוא היה בן 27, והקשר היחיד שלו לסרטי מכות היה שהוא נורא אהב כאלה. חוץ מלימודי תסריטאות, הוא מעולם לא חשב להיעשות קולנוען בפועל. אבל, פוקס #1: אשתו של אוונס, אינדונזית־יפנית, שמעה שנמצא מימון לסרט דוקומנטרי על פנצ'אק סילאט, אמנות הלחימה האינדונזית שלדברי הדוקטור לענייני מכות, רם גלבוע (PHD, MMA, THC) היא כמו קונג פו לסינים. לא טכניקה מסוימת אלא מסורת שלמה, מטרייה שתחתיה חוסים אינספור תת־סגנונות מקומיים. אוונס השיג את הג'וב הדוקומנטרי, צלל לתוך הסילאט ושם נתקל בפוקס #2 : איקו אואייס. לוחם סילאט ואז שליח של חברת טלפוניה. אוונס ראה אותו מדגים את מה שהוא יודע, ו"כל הזמן מרפקתי את אשתי, שהייתה מנהלת ההפקה של הסרט הדוקומנטרי", הוא סיפר לבלוג הווידאו DP/30. "לאיקו לא היה שום ניסיון במשחק, אבל הרגשתי שיש לו איכויות של כוכב".

אואייס אכן היה לכוכב וגם לכוריאוגרף המכות של Merantau, הסרט העלילתי הראשון של אוונס. זה היה פרויקט קטנטן, אבל הוא צבר מעריצים בקהילת סרטי אמנויות הלחימה. עכשיו יכול היה אוונס להשיג מימון לסרט שאפתני יותר בכיכובו ובכוריאוגרפותו של אואייס, אלא שפוקס #3 : הוא לא השיג את הכסף. כלומר, לא לסרט המכות־בכלא שהיה לו בראש. רק מיליון דולר הצליח הוולשי לקושש, ובצר לו פנה לפלאן בי: "הפשיטה". סרט שכולו לוקיישן אחד וקו עלילה אחד על לוחם ימ"מ צעיר (אואייס) שצריך לחלץ את אחיו מידי ארגון פשע. הרבץ את דרכך אל הקומה העליונה, זה היה כל הסיפור. ויצא מזה סרט כל כך אינטנסיבי, כל כך מזוקק — אני מתפתה לכתוב "מופשט", או לפחות ערום מכל דבר שאינו סטרייט־אפ אקשן — שהשמועה עליו נעשתה ויראלית כמעט בן לילה. בקופות הוא קיצ'נג 15 מיליון דולר, החברה האמריקאית Screen Gems רכשה את הזכויות לרימייק אמריקאי, ולאף אחד לא היה ספק שיהיה גם סרט המשך. אבל קשה לי להאמין שמישהו ציפה למשהו בסדר גודל של "הפשיטה 2".

זה לא סרט אקשן: זה אפוס אקשן. שעתיים וחצי של קליימקס רודף קליימקס. אבל אלה 150 דקות שבנויות בתבונה, לא בום־בום־בום אחד גדול. בכלל, זה כבר לא מהאסכולה המופשטת. ראמה, הימ"מיסט מהסרט הראשון, מושתל הפעם בלב ארגון פשע במטרה להפיל לא רק אותו, אלא את העולם התחתון האינדונזי כולו. זה כולל קרימינלים מיובאים מיפן וערימה שלמה של שוטרים מושחתים, סיטואציה שדוני ברסקו בעצמו היה נמלט ממנה בצווחות. אבל זהו, לא תשמעו ממני יותר על העלילה. לא מחשש ספוילר, אלא מפני שיותר מהסיפור ואפילו יותר מהקרבות, זה הקולנוע של "הפשיטה 2" שאני לא מצליח להירגע ממנו.

זה חמק ממני בסרט הראשון, אבל באחד הקרבות מרובי המשתתפים של השני הסטתי את המבט מהאינדונזים שמפרקים אחד לשני את האימא של הצורה והאסימון נפל לי: הטמפו המטורף של הסאגה המתהווה הזאת הוא לא תוצאה של עבודת מצלמה תזזיתית ואפילו לא של עריכה קצבית במיוחד. להיפך; את התנועה יוצרים בעיקר השחקנים/ אמני לחימה/ סטאנטמנים. אוונס מצידו עובד בשוטים ארוכים מאוד וכמעט סטטיים. כלומר, הצלמים מט פלאנרי ודימאס אימאן סובהונו (שאלוהים יעזור לי עם התעתיק) מחזיקים מצלמות בידיים או על הכתף, אבל מזיזים אותן מעט מאוד ורק כשצריך. מפעם לפעם הם גם יוצרים קאט בתוך המצלמה, פשוט על ידי הסטה מהירה שלה למוקד עניין חדש, וזה חלק מהקונץ שגורם לעריכה להיראות מהירה בהרבה מכפי שהיא.

אני מתעכב על העניין הזה מפני שאוונס עובד בדיוק הפוך מהמקובל באקשן של היום. המקובל, כפי שציווה לנו פול גרינגראס בסרטי "ג'ייסון בורן", הוא מצלמה כל כך קופצנית ועריכה כל כך מהירה שקצב יש אבל גיאוגרפיה אין. לרגע אין לך מושג איפה עומד הגיבור ביחס לבד־גאי, או איפה שניהם ממוקמים בתוך הלוקשיין. אצל אוונס אתה תמיד יודע איפה הדברים עומדים, ויש לזה אפקט כפול: ראשית, ריאליזם. שנית, במקום התחושה האפילפטית שנוצרת מעת לעת אצל גרינגראס (או חמור מזה בהרבה, אצל מייקל ביי ועושי דברו), סרטי "הפשיטה" לא עושים לך עיסה מהמוח. זה מסביר את הפלא של "הפשיטה 2", עם 150 דקות ומספר דומה של קרבות, אבל אפס התשה מצטברת. לפחות אצלי; אם הייתה עוד חצי שעה מזה, לא הייתם שומעים אותי מתלונן.

אוונס יכול להרשות לעצמו לצלם בלי קונצים ולערוך בלי סטופר כי הוא מתוכנן עד לנקודה העשרונית. המשוגע מצלם כל קרב שלוש פעמים: פעם אחת בחזרות, בעצמו, במצלמת כתף. בפעם השנייה מייצרים שוט־ביי־שוט את הסרט, מינוס תפאורה ותאורה וכיו"ב. את זה עורכים לכדי רפרנס של הסרט כולו, ורק אז מצלמים על באמת. כל שוט גמור מושחל פיזית לתוך הרפרנס כדי לוודא שהכל זורם, ומכיוון שאוונס הוא העורך של עצמו, התהליך כמעט חסין טעויות.

הצורך הוא אבי ההמצאה, ואוונס הגה את שיטת העבודה הזאת כדי לחסוך בכסף שאין לו. התהליך מאפשר לו לצלם רק חומר שהוא אשכרה הולך להשתמש בו, והתוצר הנלווה הוא הדיוק האבסולוטי וההוליסטי הזה שבו הכל עובד ביחד — כוריאוגרפיית הקרבות, הצילום, העריכה. תנו לאיש 100 מיליון דולר במקום הארבעה שהיו לו ב"הפשיטה 2", וספק אם הוא ימשיך לעבוד ככה. חומר למחשבה.

וחוץ מזה קבלו את מרדף המכוניות הכי טוב של העשור. מרדף שיש בו רגע שגרם לי לשפשף את העיניים: המצלמה נמצאת בתוך רכב נוסע אחד, יוצאת דרך החלון שלו, פונה לעבר רכב אחר, נכנסת דרך החלון שלו, בודקת מה קורה בפנים ושוב יוצאת מהחלון, הפעם כדי לפנות אל רכב שלישי. מה לעזאזל?

זה בדיוק מה ששאלו אנשי HitFix כשערכו לאחרונה ראיון וידאו עם אוונס, והתשובה שלו הדהימה גם אותם וגם אותי: אין כאן שום טריק. הצוות המטורף שלו פשוט עשה את זה בפועל. "בסרט הראשון", מספר אוונס, "יש קטע שבו המצלמה עוברת מקומה לקומה על ידי העברה פיזית שלה מהידיים של צלם אחד לשני דרך חור ברצפה. אמרתי, בוא נעשה את זה שוב, אבל במכונית זזה". מכאן הוא ממשיך לפירוט מסמר שיער; תיעזרו בתמונות בשביל להתמצא.

בהתחלה יושב צלם על מכונית מצלמת שנוסעת במהירות זהה לזו של המצולמת. הוא מצלם את המכות במכונית אחת:

1

ואז מפנה את העדשה למכונית שמאחוריה:

2

כשהמכונית השנייה נצמדת למכונית המצלמת, הצלם דוחף פיזית את המצלמה פנימה דרך החלון הקדמי:

3

שם תופס אותה הצלם השני, שתופס תגובה של השחקן שברכב:

4

ומיד מוציא את המצלמה מהחלון האחורי:

5

בחור שלישי יושב על פלטפורמה שמחוברת לאוטו, קולט את המצלמה ומפנה אותה אל המכונית השלישית:

6

ראיתם מה זה? סימפוניה.

הסצנה הזאת היא רק דוגמה אחת ליצירתיות הטכנית והאמנותית של אוונס, שבמחי שני סרטים וחצי הפך מבמאי מעניין של מכות לבמאי סופר־מעניין, נקודה. עכשיו זהו, עופו לירושלים.

הפשיטה 2, 11.7, 22:30, סינמטק 3; 15.7, 21:45, סינמה סיטי 11

פורסם בבלייזר, יולי 2014

מודעות פרסומת

3 תגובות ל-“עשו פשיטה, לא מלחמה

  1. תומר היקר, לפני כשנתיים ראיתי את הטריילר של הפשיטה..הייתי בניו יורק והיו לי שעתיים בצהריים להרוג..רצה הגורל וזה היה פחות או יותר השבוע שהסרט יצא לאקרנים…החיים מתחלקים ללפני ואחרי..ולא איכפת לי שאני קצת מגזים..אני מאלה שעשו לייק בפייסבוק להביא את סרט ההמשך לאקרנים בארץ הקודש (סרט חובה לקולנוע) ..לצערי נבצר ממני להגיע לירושלים..
    .האם ידוע לך על הקרנות אחרות?
    תודה על הכתבה…תמשיך לפרסם את הסרט..פשוט מגיע לראשון ולפי הטריילר והכתבה גם לשני

    • כרגע אני יודע רק על ההקרנות במסגרת הפסטיבל, אבל בוא נהיה אופטימיים. כתוכנית ב', הסרט כאמור הופץ בדיוק בדי.וי.די ובבלו ריי.

  2. ראיתי את שניהם, את הראשון מזמן. את השני רגע אחרי שאפשר היה להוריד ב-HD. אין לי מילים להתחיל לתאר את זה בכלל. אני פשוט דוחף את הסרט הזה לכל מי שאני מכיר. המעטים שמתפנים לזה עושים בדיוק את אותו הדבר. רציתי לחתום בסופרלטיב. אני לא מוצא אחד שמתאים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s