תגית: אידה

אישה תחת השפעה

"יופי, איך אני אעביר את כל הנסיעה עם 5 אחוז סוללה?"

"יופי, איך אני אעביר את כל הנסיעה עם 5 אחוז סוללה?"

הדבר הראשון שקרה זה שהתעלפתי מהצילום, לא רחוק ממילולית: יש ב"אידה" פריימים שעשו לי היפר־ונטילציה. מבקרי קולנוע רבים (פרזנט קומפני אינקלודד) התלהבו מעבודת המצלמה של דיק פופ ב"מר טרנר", עם הקומפוזיציה ופלטת הצבעים הוויליאם־טרנרית, אבל הברקת השנה בסינמטוגרפיה היא מבחינתי חד־משמעית העבודה של לוקאש זאל ורייזארד לנזבסקי ב"אידה". לכן העליתי מיד לאחר הצפייה את הפוסט הזה; תעברו על 39 הפריימים האלה ותגידו לי מתי בפעם האחרונה ראיתם דבר כזה.

הדבר השני שקרה זה שהסרט תפס אותי בכל המקומות הנכונים. הטריילר משקר מהבחינה הזאת: הוא גורם ל"אידה" להיראות כמו קלישאה של סרט פוסט־שואה, והוא כל כך לא. זה אמנם סיפורה של נזירה יתומה (אגתה טרזבוקובסקה) שמגלה כי נולדה יהודייה, פוגשת לראשונה את דודתה (אגתה קולש) ויוצאת איתה לגלות מה עלה בגורלם של הוריה, אבל קלישאות? אני לא חושב שהבמאי פאבל פאבליקובסקי יודע מה זה.

לפעמים אני מתקשה להסביר מה ההבדל בין סרט מונע־עלילה וסרט מונע־דמות, אז הנה: "אידה" הוא סרט מונע־דמות. זה לא סיפור גנרי על יהודייה שלא ידעה שהיא יהודייה; זה סיפור מיוחד, נוגע ללב ולשכל, על אישה צעירה שמתמודדת עם השאלה "מי אני" במובן הכי גורף ועמוק של המילה.

אני כותב את הביקורת הזאת ישירות לבלוג, ומכאן שאני לא מעניק ל"אידה" כוכביא כמנהגי ב"פנאי פלוס", אבל הסכיתו: מועמד פולין לאוסקר הוא הסרט היחיד השנה זולת "התבגרות" שראוי לטעמי למלוא החמישה. זאת הכתיבה הנבונה, זה פיתוח הדמות, זה המשחק של טרזבוקובסקה וקולש — ממליץ לכם מאוד לצפות בשנייה גם ב"רוז'ה" —  ומעל לכל זה הוודו של הצלמים זאל ולנזבסקי.

כתבתי על זה בהרחבה בפוסט ההוא עם כל הפריימים: הדבר הכי בולט בקומפוזיציה של "אידה" הוא השימוש במה שנקרא הד־רום — אתם יודעים, החלל שמעל לראשן של הדמויות המצולמות — באופן כל כך נרחב שלא אחת יש לך ראש בשמינית התחתונה של הפריים והד־רום בשבע השמיניות העליונות. משהו כזה, בקיצור:

"נו מה ציפית, משרד הפנים"

"נו מה ציפית, משרד הפנים"

אני לא סובל גחמות אמנותיות מכל סוג שהוא, והקטע הזה עם חלל־הראש יכול להיראות כמו גחמה אחושלוקי, אבל בשבילי הוא אינהרנטי ל"אידה" לא פחות מהעלילה. בשבילי, ההד־רום הוא תא המטען שיושב על הכתפיים של הגיבורה. זאת אישה שאמורה לגזור על עצמה סגפנות בשמו של ישו ומגלה שהיא אפילו לא נוצרייה, אישה שחשבה שהיא לבד בעולם ומגלה שיש לה קרובה אחת מאוד־מאוד חיה, אישה שלא ידעה דבר על הוריה ופתאום מתברר שהם נפלו קורבן לפשע המאורגן הגדול בהיסטוריה. יש פה דמות עם חתיכת יציקה על הראש, זה מה שאני מנסה להגיד פה. כל צעד שהיא עושה סותר את האמונה שלה, את הידע שלה, את מה שתכננה לעשות, את מה שחלמה לעשות או כל הנ"ל. ואני מאמין שהחלל הזה מעל הראש בא להזכיר לנו, בלי שתיאמר על זה ולו מילה של דיאלוג, שזה סיפור גדול בהרבה מ־80 דקותיו.

כל זה יכול כמובן להיות הפלצת ענק של מבקר קולנוע, אבל האמת היא שזה לא נורא משנה: "אידה" הוא הסרט הקטן הכי גדול שראיתי השנה, וזה נכון גם אם כל ההד־רום הזה הוא חסר משמעות לחלוטין. פשוט רוצו לקולנוע ותגידו לפולני הזה שהוא טועה בקשר לפולנייה הזאת.

 

39 פריימים מתוך "אידה"

מפתה לקרוא לזה "אידה ב־39 פריימים", אבל לא מדויק: האסופה הזאת לא כוללת פריימים שמהווים ספוילר, ומכאן שהיא יותר לקט מאשר סיכום הוויזואליה של הסרט הנהדר הזה.

"אידה", שיוקרן בפסטיבל הסרטים בחיפה ומאוחר יותר יופץ מסחרית בישראל, הוא סיפורה של נזירה יתומה (אגתה טרזבוקובסקה) שפוגשת לראשונה את דודתה (אגתה קולש) ויוצאת איתה לגלות מה עלה בגורלם של הוריה. אלא שבמובנים רבים, השחקנים הראשיים בסרטו של פאבל פאבליקובסקי הם הצלמים לוקאש זאל ורייזארד לנזבסקי: אני לא זוכר מתי ראיתי עבודת מצלמה כל כך דומיננטית, לא רק באיכותה — לרבות איכות התאורה, ובהקשר הזה מגיע קרדיט עצום לתאורן הראשי מארק ווייטשבסקי — אלא גם בסגנון המובהק שלה.

המוטיב הוויזואלי המרכזי כאן — חוץ מהשחור־לבן, מן הסתם — הוא שימוש אקסטנסיבי במה שנקרא הד־רום, החלל שמעל לראשי המצולמים, שאצל זאל ולנזבסקי גדול במקרים רבים מהמצולמים עצמם. יש לי תיאוריה שלמה סביב הבחירה הזאת, אבל זה כבר נושא לביקורת מסודרת. כרגע רציתי רק להראות לכם תוצאה של ניסוי: "אידה" הוא מהסרטים האלה שגורמים לך לחשוב שבכל פעם שתלחץ Pause ייצא לך משהו ראוי למסגור. ובכן, הנה מה שקרה כשלחצתי 39 פעמים.

vlcsnap-2014-10-03-21h37m50s74 vlcsnap-2014-10-03-21h40m11s224 vlcsnap-2014-10-03-21h41m21s145 vlcsnap-2014-10-03-21h42m39s159 vlcsnap-2014-10-03-21h42m59s112 vlcsnap-2014-10-03-21h44m15s63 vlcsnap-2014-10-03-21h45m57s84 vlcsnap-2014-10-03-21h47m15s87 vlcsnap-2014-10-03-21h48m34s139 vlcsnap-2014-10-03-21h49m31s134 vlcsnap-2014-10-03-21h50m13s106 vlcsnap-2014-10-03-22h01m56s209 vlcsnap-2014-10-03-22h04m46s108 vlcsnap-2014-10-03-22h05m06s73 vlcsnap-2014-10-03-22h07m07s231 vlcsnap-2014-10-03-22h08m19s201 vlcsnap-2014-10-03-22h08m32s70 vlcsnap-2014-10-03-22h09m31s161 vlcsnap-2014-10-03-22h10m37s36 vlcsnap-2014-10-03-22h13m30s244 vlcsnap-2014-10-03-22h17m25s26 vlcsnap-2014-10-03-22h18m19s43 vlcsnap-2014-10-03-22h19m39s93 vlcsnap-2014-10-03-22h20m36s157 vlcsnap-2014-10-03-22h23m09s83 vlcsnap-2014-10-03-22h25m12s94 vlcsnap-2014-10-03-22h26m23s36 vlcsnap-2014-10-03-22h27m05s208 vlcsnap-2014-10-03-22h29m57s111 vlcsnap-2014-10-03-22h32m00s73 vlcsnap-2014-10-03-22h33m18s91 vlcsnap-2014-10-03-22h34m15s131 vlcsnap-2014-10-03-22h36m12s23 vlcsnap-2014-10-03-22h37m40s145 vlcsnap-2014-10-03-22h37m49s203 vlcsnap-2014-10-03-22h40m27s12 vlcsnap-2014-10-03-22h41m07s182 vlcsnap-2014-10-03-22h49m18s210 vlcsnap-2014-10-03-22h51m26s212