אמנות או נמות בפיגוע התאבדות

"אוף נו, למה תמיד אני העומדת?"

"אוף נו, למה תמיד אני העומדת?"

– "רוכב אופניים יוצא לדרך בשעה שבע ורוכב במהירות 35 קמ"ש. רוכב אחר יוצא בשבע וחצי ומתקדם ב־26 קמ"ש. באיזו שעה הם ייפגשו?".

– "תלוי בכמה מחסומים יעצרו אותם בדרך".

מצטער להסגיר ככה את הבדיחה הכי טובה ב"בורג", אבל אני מנסה להבהיר משהו: הומור. בסרטה של שירה גפן יש הרבה מאוד הומור, וזה מסביר למה הוא לא עלה לי על העצבים. כלומר, אם יש לכם קצת ותק איתי, אז להווי ידוע לכם שהח"מ לא נוטה אל סרטי ארטהאוס (או סרטי פסטיבלים, או איך שלא תקראו להם), אלא שההומור של "בורג" מציל אותו חזור והצל מאזורי ההפלצה.

מלבד היכולת להצחיק, גפן מביאה ל"בורג" גם מחויבות לעלילה. זה אף לא מובן מאליו בסרטי ארטהאוס, ובטח לא בסרט שממש מצהיר על הסוריאליזם שלו: יש כאן יהודייה (שרה אדלר) ופלסטינית (סמירה סרייה) שהקשר הראשוני ביניהן הוא של יצרנית וצרכנית – הישראלית רוכשת מוצרים של ענקית הרהיטים "איטקה", ואילו הפלסטינית עובדת במפעל שמייצר אותם. וכשאנחנו רואים את המשאית של איטקה עוצרת מחוץ לביתה של הישראלית, היא מקושטת בתמונה של כיסא ובכיתוב "זה לא כיסא", על משקל "זאת לא מקטרת" של רנה מגריט. עלילה קוהרנטית היא הפתעה לטובה בסרט שמצטט את מגריט, ואחרי "מדוזות", זאת כבר יצירה שנייה של גפן שלא נותנת לסוריאליזם לקלקל לה את תחושת הסיפור.

אז שתי נשים. וכמצופה, הן הפכים. אחת צורכת והשנייה מייצרת; אחת צועקת "אני לא רוצה ילדים" והשנייה חולמת עליהם; אחת רוצה נורמליות והאחרת משתוקקת להיות מיוחדת. ומה שבאמת משפיע על מהלך העניינים הוא שאחת מחפשת ברגים והשנייה מפזרת אותם: היהודייה, מיכל, מאבדת את אחד הברגים של מיטת "איטקה" שקנתה ומתקשרת להתלונן. הפלסטינית נאדין, שסובלת מהיעדר כרוני של חוש כיוון, משתמשת בברגים כמו שעמי ותמי השתמשו בפירורי לחם. ככה יוצא שהיא משלמת במשרתה על אי הנוחות של הלקוחה היהודייה, מה שדוחף אותה לייאוש, והרי אנחנו יודעים מה עושים פלסטינים מיואשים.

עכשיו תחזיקו רגע את המחשבה על הצרות של נאדין, כי "בורג" נמצא בעיניי בקומפורט־זון שלו דווקא בצידו המערבי של הקו הירוק. כמו שאני קורא את הדמות הזאת, מיכל קיים – האמנית דוברת הצרפתית שסידרה לעצמה כריתת רחם ואחר כך הלכה ועשתה ממנו ארנק – היא דרכה של שירה גפן לצחוק על עצמה, על עצמנו, על החיים הלא באמת קשים של האנשים שלכל היותר מסתבכים עם הרכבת המיטות של "איטקה". זאת דמות מבריקה מהבחינה הזאת, והיא בוודאי מעניינת יותר מנאדין, שנראית פחות אישה מסוימת ויותר פלסטינית גנרית, בעיקר כשהיא מגויסת בידי גורמים עוינים. גפן בוודאי לא מנסה לרמוז לנו שכל פלסטיני הוא מחבל עד שתוכח חפותו (הרי מדובר ביוצרת שמאלנית עוכרת ישראל, גיס חמישי וכל זה), אבל הבחירה הזאת היא, שוב, גנרית.

"בורג" הוא בבסיסו סיפור פשוט של החלפת זהויות. הדבר הראשון שקורה הוא שמיכל נופלת מהמיטה, חוטפת מכה בראש ומאבדת את זכרונה; בתחילה זה מאפשר לה להציץ כזרה על האמנית והאישה שהיא, ואחר כך שולח אותה כמעט שלא מדעת אל המחסום שבו מעוכבת נאדין. ודווקא שם, כשההקבלה הופכת למפגש בין שתי הנשים ואז לחילופי מקומות של ממש, הסרט נתקע.

חלקו הראשון של "בורג" מבוים בעדינות, במרומז, באמת כמו הסוראליזם המתון של רנה מגריט. אלא שחילופי התפקידים – והנה ספוילר, אז אולי רצוי שתדלגו לסוף אם בדעתכם לקנות כרטיס – מתקבלים ללא הרמת גבה משני עברי הקו הירוק, ואני לא מבין את הבחירה הזאת. כלומר, אני לא בטוח אם זאת אמירה על מעמד האישה או הצהרה פוליטית על הקו הדק (וכאילו, הירוק) שמפריד כובש וכבוש; כך או כך זה מכביד על הסרט, מוציא אותו מתחום המעשייה אל הטריטוריה של המשל. בטח בהתחשב בנוכחות המתמדת של "איטקה", שהיא במקור הן נקודת המוצא והן היעד של אודיסאוס. זה המון משקל סימבולי שמכביד גם הוא על המכלול.

לצד הכשלים המסוימים האלה, לגפן מגיע קרדיט מלא בנושא החמקמק של הטון. הסרט הזה רוקד בקצב משלו, והקצב הזה נותר אחיד גם כשהכתיבה קצת מג'עג'עת: הוא עוסק באמנים ובאמנות, אבל ככה בחיוך; בועט בחברה הצרכנית, אבל ככה בסלחנות; נוגע בפורנו מצד אחד ובכיבוש מצד שני, אבל בלי להידרדר להטפות. כל זה עטוף בצילום נהדר (זיו ברקוביץ'), בהופעות מדויקות של שתי הכוכבות ובזמזום חרישי ונעים שכאילו אומר: אל תהיו כבדים, אני כולה סרט. מה שמעיק זאת המציאות.

אחת הלא־מחמאות הכי מובהקות שאפשר להדביק לסרט היא "מעניין", ו"בורג" הוא סרט מעניין. אלא שברוב הזמן, ובוודאי לאורך חציו הראשון, זה דווקא במובן החיובי של המילה.

פורסם בפנאי פלוס, 30.4.15

מודעות פרסומת

3 תגובות ל-“אמנות או נמות בפיגוע התאבדות

  1. זו ביקורת נורא מעניינת.

    תודה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s