10 הרהורים קצרים על 3 סרטים ארוכים

באדיבות קמפיין "רק לא בילבו"

1) "קרב חמשת הצבאות" הוא לא סרט טוב. "ההוביט" אינה טרילוגיה טובה. היא נולדה בחטא, כי לייצר 474 דקות מסך מתוך סיפור בנפח של "מר שמח" זה חטא, והיא מתה ביבבה. בסתם סרט.

2) אבל אנשים שמייחסים לה בעיית אורך טועים בממד: לפני הכל, הטרילוגיה הזאת סובלת מבעיית רוחב. יש לנו כאן מלא גמדים והוביט אחד שיוצאים למסע "לשם ובחזרה", ובמקום לפתח את הדמויות, להראות לנו איך המסע משנה אותן, ג'קסון והכותבים־שותפים שלו כל הזמן מרחיבים את היריעה עם עוד ועוד דמויות ותת־עלילות לא קשורות ולא מעניינות. ב"מפלתו של סמאוג" היה כל הסיפור עם האֶלפים, וב"קרב חמשת הצבאות" זה שוב האלפים הארורים, ובארד קוטל הדרקונים, וראש העיר לייקטאון וכמובן אלפריד. אלוהים, אלפריד.

3) כן, בשעה רעה יש גם לפיטר ג'קסון את הג'אר־ג'אר בינקס שלו. אלפריד, הסיסי הרשמי של לייקטאון (זוכרים, העיר שסמאוג יוצא לתקוף בסוף "מפלתו"?). הוא מצחיק פעם אחת, ואז הוא מתאמץ להצחיק עוד 20 פעם, וזה נורא. אז נכון, "ההוביט" טובה משמעותית מהטרילוגיה השנייה של "מלחמת הכוכבים". אבל משהו בחוויה המצטברת מזכיר את אי־הנעימות ההיא.

4) לא, ברצינות עכשיו, אתה פשוט לא מוציא דמויות למסע אם אתה לא מתכוון לפתח אותן על הדרך. זה אנטי קולנוע וזה אנטי סיפור. אולי הנחת העבודה הייתה שדמויות הגמדים לא יחזיקו לבדן את הטרילוגיה, אבל המסקנה מזה אינה להוסיף פיגומי עלילה ודמויות משנה אלא לא לעשות טרילוגיה. לא יעזור, מסע זה קטע מחייב. אם אף אחד בחבורה של ג'קסון לא קרא או ראה את "הקוסם מארץ עוץ", אני די סגור על זה שהם קראו וראו את טרילוגיית "שר הטבעות". גם ממנה אפשר ללמוד איך מספרים מסעות.

5) בסיום הקרנת העיתונאים שמעתי כל מיני דעות על "חמשת הצבאות" – יותר טוב מהקודם, פחות טוב ממנו, יותר גרוע אפילו מהראשון. אני לא מוצא כאלה הבדלים תהומיים בין שלושת הפרקים; מבחינתי שלושתם בינוניים במידה די שווה. כתובים ברישול, נטולי נשמה זולת הדמות של בילבו – ויותר מזה, התפקיד הנהדר שעושה מרטין פרימן – ובעיקר זועקים תאוות בצע.

6) זה קטע שזה מה שהם זועקים, כי הקונפליקט העיקרי ב"קרב חמשת הצבאות" הוא תאוות הבצע שמסמאת את מלך הגמדים תורין – הדמות הנוספת מלבד בילבו שמשתנה לאורך הדרך (גם אם באופן זהה לחלוטין למה שעובר על בורומיר ב"שר הטבעות"). זה ממש נראה כמו דימוי או בדיחה פנימית: תורין מלך הגמדים, תכיר את קווין טסוג'יהרה מלך וורנר. הרבה סבל מיותר היה נחסך אם שניכם לא הייתם חזירים.

"אני אומר לך, פיטר הציע לי לשחק את העץ בטרילוגיית 'העץ הנדיב'"

"אני אומר לך, פיטר הציע לי לשחק את העץ בטרילוגיית 'העץ הנדיב'"

7) דברים שאני לא מבין בקשר לטרילוגיית ההוביט, #1: אוקיי, הבוס רצה טרילוגיה. אבל אין מצב שמישהו הכריח פיזית את ג'קסון לייצר פרקים באורך ממוצע של 158 דקות. כבר אמרתי שהאורך הוא לא הבעיה, אבל הוא בפירוש מחמיר אותה.

8) דברים שאני לא מבין בקשר לטרילוגיית ההוביט, #2: ג'קסון וחברת האפקטים שלו, Weta, הפגינו לכל אורך טרילוגיית "שר הטבעות" איפוק נפלא בכל הנוגע לשימוש ב־CGI. דווקא בעשור שכל הקטע שלו היה להגזים עם זה, "שר הטבעות" הראתה איך עושים זאת נכון. ועכשיו, דווקא כשהוליווד מראה סימנים של בגרות ומשתמשת באנימציית מחשב רק איפה שהיא באמת עובדת, "ההוביט" חוזרת אחורה לימים הרעים. "קרב חמשת הצבאות" נראה מעובד מדי, מצויר מדי, מזויף. כל הסדרה הזאת נראית ככה.

9) לרבות הקרב ההוא בנהר מ"מפלתו של סמאוג". אני זוכר איך אנשים התפייטו עליו, וכל מה שאני ראיתי זה פיקסלים.

10) אז מה, ג'קסון רוצה לעשות את "חולית", או שסתם בא לו לקחת את עקלתוני החולות המהוללים של פרנק הרברט, להראות אותם בסצנה אחת של "חמשת הצבאות" ואז לא לעשות איתם יותר כלום? לא יודע, אבל אני אומר בכיף. שפיטר ג'קסון יעשה את פרנק הרברט. אבל שיעזוב את ג'.ר.ר טולקין. מיצינו.

פורסם בפנאי פלוס, 25.12.14

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s