איזה הומואים

"ב' זה ביסקסואל!"

סיפור אמיתי על חיבור בין אקטיביסטים הומואים מלונדון לכורים וולשים השובתים במחאה על תנאי העסקתם. סיפור מימי מרגרט תאצ'ר, בסרט שכבר בדקות הראשונות ממצב את עצמו קרוב יותר ל"ללכת עד הסוף" מאשר ל"זקוף ת'אוזן". זה "גאווה", ונתוני הפתיחה שלו בהחלט לא עודדו אותי. ראשית, זה סרט עולץ ואני לא מת על סרטים עולצים. שנית, יש בעיניי משהו לא נכון בדמויות שמוגדרות אך ורק על ידי המיניות שלהן. הרי זה גול עצמי שאין כדוגמתו, לטעון שכל הנטיות נולדו שוות בעודך מגדיר קבוצה של דמויות על סמך נטייתן. בנושא קשור, האם ראיתם פעם סרט על הטרוסקסואלים?

כל זה טוב ויפה על הנייר, אבל "גאווה" הוא סרט שקילף ממני כל גרם של ציניות. כמעט בניגוד לרצוני מצאתי את עצמי נסחף לתוכו, ובנסחף אני מתכוון שרגע לפני כותרות הסיום הייתי במתח נוראי כי היה ברור שעכשיו יכתבו לנו מה נגמר עם האנשים האלה בחיים האמיתיים, ובהתחשב בכך שמחציתם הומואים שחוו את פרוץ מגפת האיידס, היה ברור גם שלא כולם זכו להפי אנד. אלה היו שתי פסקאות שאפשר לסכם במילה "הופתעתי".

אז כן, באמת היה דבר כזה. באמצע שנות ה־80, כשכורי הפחם נלחמו בקפיטליזם התאצ'ריסטי, הם מצאו שותפים דווקא במצעדי הגאווה. וכן, ברור שזה לא היה שידוך משמיים: חצי מהעניין ב"גאווה" הוא הקושי של הכורים לספוג סולדריות מצד הקבוצה הספציפית הזאת, על אחת כמה וכמה על רקע בהלת האיידס. החצי השני הוא ההתעקשות של ההומואים להתייצב לצד החבר'ה האלה ויהי מה; זה שם אותם בעמדה של קדושים מעונים, ואני לא אוהב דמויות של קדושים מעונים. כלומר, בתיאוריה. בפרקטיקה דווקא אהבתי מאוד את הגלריה של הבמאי מתיו וורקס.

הומו צעיר ודעתן בשם מארק (בן שנצר) הוא המחולל של העניין כולו: עולה בדעתו שהמאבק על זכויות ההומואים אינו שונה במהותו ממאבק הכורים על הזכות לתנאי העסקה הוגנים. הגיבור הוא ג'ו (ג'ורג' מק'קיי), שעוד לא יצא מהארון וכבר מוצא את עצמו בחוד החנית האקטיביסטית; את הקונפליקטים הדרמטיים, וביתר שאת את הרגעים הקומיים, מספק הפער הלא־נתפס בין הליברליות הססגונית של ההומואים לשמרנות כחולת־הצווארון של הכורים הוולשים שהם נזעקים לעזרתם. אה, ואת רגע הזן מספק דומיניק ווסט: עד שלא ראיתם את מקנולטי מ"הסמויה" בדראג חלקי, לא ראיתם – ובכן, את מקנולטי בדראג.

איך הייתם מתרגמים Feel-good movie? סרט־מַרְגָּשׁ־טוב? אז כבר אמרתי ש"גאווה" מכריז על עצמו ככזה ממש מהרגע הראשון, עם העדפה ברורה לבדיחה טובה על פני מהמורה דרמטית ואווירה כללית שהיא יותר "פרסיליה מלכת המדבר" מאשר – לדוגמה אנגלית כחולת צווארון טובה –  This is England החזק והקשה של שיין מדוס. בחצי השעה הראשונה זה אכן נראה לי כמו ניסיון רדוד להמתיק את הגלולה, אבל ככל שנקפו הדקות קרו שני דברים: אחד, לא יכולתי להפסיק לצחוק. ושניים, לא יכולתי להפסיק לגאות מרוב רגש.

צולם בהפגנה של "נשים בשחור ואדום וכחול ובורדו וכתום ומין סגול כזה"

צולם בהפגנה של "נשים בשחור ואדום וכחול ובורדו וכתום ומין סגול כזה"

"גאווה" הוא מהסרטים האלה שלובשים את ליבם על שרוולם. הוא ממש מטיף לסובלנות, לסולידריות, לפתיחות אישית וחברתית, ועושה את זה כל כך תמים שאי אפשר לא להאמין לו; בה בעת הוא מציג את הקבעונות של כולנו בשילוב של הומור אמיתי וייאוש טוטאלי. דרך הפריזמה הזאת, אני חושב שהוא סרט־מרגש־טוב כי האופציה השנייה הייתה סרט של מייק לי. אתם יודעים, משהו כה מלנכולי שאחר כך אתה רוצה לקרוא את העיתון של היום בשביל להתעודד. ושלא תטעו, הסרט הזה בהחלט לא מתחמק מהמקומות האפלים שהתמה שלו מובילה אליהם; באורח הולם, הוא פשוט מסרב לתת להם להכתיב את מצב הרוח שלו.

נקודה נוספת לזכותו והפתעה נוספת בשרוולו של "גאווה" היא הגלריה הנשית שלו. הסרט הזה מציג חתיכת אנסמבל גברי (ביל ניי, אנדרו סקוט ופדי קונסידיין הם השמות הבולטים ביותר בין שחקני המשנה), אבל כסרט על כורים והומואים – ורק לסבית אחת, כי שהלסבית האחת מקפידה לציין – משמח לגלות בו דמויות נשיות מעניינות ושחקניות שנועצות בהן שיניים. למשל ג'סיקה גאנינג בתפקיד עקרת בית שיהיה ספוילר לגלות מה נהיה ממנה בסוף; למשל ליזה פאלפריי בתפקיד כפוי הטובה של קפוצת התחת הרשמית; ומעל כולן אימלדה סטונטון, עם דמות שהיא המצפון החברתי של כפר הכורים הוולשי. לא דבר מובן מאליו בסרט על גברים, הקטע הזה של דמויות נשיות עגולות. לעזאזל, בימינו זה לא מובן מאליו אפילו בסרט על נשים.

הקולנוע שלו עני מאוד, הוא קראוד־פליזר חסר בושה, אבל לא תשמעו ממני מילה רעה על "גאווה". הלב על השרוול שלו פשוט כל כך גדול.

פורסם (בגירסה מקוצרת) בפנאי פלוס, 4.12

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s