הכי גרוע ב"אקס מן" החדש זה הקטע עם הכריש

"ספר לי עוד על מדי הכותנה, ג'ורג'"

"ספר לי עוד על מדי הכותנה, ג'ורג'"

אוי, בריאן סינגר. אוי על קריירה שהתחילה באוויר הפסגות של "החשוד המיידי", הנמיכה טוס עם "תלמיד מצטיין מדי" ושני סרטי "אקס מן" הראשונים, צללה עם "סופרמן חוזר" ולאחרונה התרסקה עם "ג'ק צייד הענקים". אוי על החדשות בדבר כתב אישום על ניצול מיני של נער, שאם יבשיל לכדי הרשעה יהפוך לדבר הראשון שנזכור מהאיש הזה. ואוי על האקס מן החדש שלו.

כמו "מסע בין כוכבים: דורות" בשעתו, "העתיד שהיה" מפגיש בין קאסט מקורי ליורשו (במקרה של האקסמנים זאת הגווארדיה של הסרטים הראשונים, עם פטריק סטיוארט ואיאן מק'קלן כפרופ' אקסבייר והנמסיס שלו מגנטו, שפוגשת את החבורה מהפריקוול "אקס מן: ההתחלה" עם צ'רלס מק'אבוי ומייקל פסבנדר בהתאמה). גם התירוץ למפגש הזה נשמע קצת מסע־בין־כוכבימי: החבר'ה המבוגרים שולחים את וולברין אל העבר כדי למנוע את המצאת המכונות שישמידו בעתיד לא רק את האקסמנים, אלא גם את בני התמותה הרגילים שמסייעים להם. אבל האמת היא שאם יש כאן מסע בזמן, הוא אל ראשיתו של הפרנצ'ייז הזה. כלומר, זוכרים שכל העסק הזה התחיל בתור משל מעניין על שנאת השונה? אז הנה אנחנו מקבלים עוד מאותו הדבר. בול מאותו הדבר.

החל ביחסי המלקולם אקס/ מרטין לותר קינג שבין מגנטו לאקסבייר וכלה בזעקת ה"אתם שונאים אותנו רק כי אנחנו שונים", "העתיד שהיה" הוא לגמרי העבר שהיה. זה לא אסון גדול כשמדובר בפרנצ'ייז, אבל סינגר אפילו לא מציע אקשן ראוי לשמו כפיצוי על הכתיבה חסרת ההשארה. תכלס, אני לא זוכר מתי הרגשתי כל כך מטופש בתוך זוג משקפי תלת ממד. זולת סצנה אחת בכיכוב האקס מן האורח קוויקסילבר — סצנת אקשן קומית כל כך היסטרית שהיא ממש שווה לבדה את היציאה מהבית — אין כאן שום דבר מסעיר, מצית דמיון, לצורך העניין סתם מגניב. לעזאזל, אפילו הקליימקס גנוב כולו מ"המטריקס". וכדי להוסיף חטא על סתם סרט, יש פה בירא עמיקתא תסריטאי שאחריו אני לא רואה איך איזשהו כותב יחזיר את הסדרה הזאת לאיגרא רמא.

נדמה לי שהביטוי "לקפוץ את הכריש" נשחק מרוב שימוש: מבקרים אוהבים להשתמש בו כדי לתאר כל סדרה שהגיעה אל מעבר לשיא, אבל הם נוטים לשכוח שהצירוף הזה מתייחס ספציפית לרגע כל כך מגוחך — במקור זה פונזי מ"ימים מאושרים" שקופץ מעל כריש אגב סקי מים — שהוא מבטל ברגע את השעיית אי האמון. לא שצריך המון כדי להחזיר את האי אמון מהשעיה; מספיקה שטות אחת שאחריה כבר אי אפשר להתייחס ברצינות אפילו לסיטקום. או לצורך העניין, אפילו לסדרת סרטי קומיקס.

אקס מן, על שבעת פרקיה ושני דורותיה, דופקת סלטה מעל הכריש ב"העתיד שהיה". זה קורה ברגע שיש בו משום ספוילר, אז אתם יותר ממוזמנים לעצור פה. אבל אם אתם עדיין כאן, אז באחד משיאיו הדרמטיים של הסרט לובשת רייבן (או "מיסטיק", או "ג'ניפר לורנס") את דמותו של ריצ'רד ניקסון. כן, הריצ'רד ניקסון ההוא. ואני חוזר: זה אמור להיות שיא דרמטי. לא שפל קומי.

כסרט שלם, "העתיד שהיה" עדיין עולה על "אקס מן 3" ועל "וולברין". יש בו לא מעט הומור, ורוב הזמן זה מציל אותו, אבל הבדיחה הכי טובה שלו היא על חשבון עצמו.

אוי, בריאן סינגר.

פורסם בפנאי פלוס, 22.5.14 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s