שני סרטים שגמרו לי את החיים

זה לא קורה הרבה: אתה רואה סרט שהורס אותך, ולמחרת אתה רואה סרט שהורג אותך. אבל זה בדיוק מה שקרה לי החודש עם Short Term 12 ו־The Broken Circle Breakdown.

"לא יודע, מרגיש לי מתוזמן כל העליהום הזה על אייל גולן"

"לא יודע, מרגיש לי מתוזמן כל העליהום הזה על אייל גולן"

Short Term 12, סיפורה של מטפלת בנוער במצוקה שפוגשת מטופלת שמזכירה לה את עצמה, הוא סרט עצמאי אמריקאי אופייני לימים אלה: נכנס עמוק לצד הלא נכון של אמריקה, אבל מוצא שם לצד הייאוש גם קרניים של תקווה. כלומר, הוא עצוב נורא כי ילדים שעברו התעללות זה עצוב נורא, אלא שהבמאי־תסריטאי דסטין קרטון השכיל להבין את מה שסטיב מקווין לא הפנים: כשמראים לנו רק חרא זה נהיה רעש לבן, שלא לומר חום. קרטון, שעיבד כאן סרט קצר שהוא עצמו ביים לפני חמש שנים, נותן לגיבורה שלו בן זוג להישען עליו ועוצמה פנימית לאיזון הטראומות האישיות שלה. עוזרת לזה שחקנית ראשית כמו ברי לרסון הנהדרת, שסוגרת שנת אינדי פשוט מדהימה מבחינתה עם "דון ג'ון" ו־The Spectacular Now.

בבלייזר החדש אני מחלק כמה אוסקרים שצריכים להיות, ו־Short Term לקח אצלי בהליכה את הפרס המיוחד של חבר השופטים למוזיקת נשמה, היפ הופ ו־R&B. מדובר ברגע, רק רגע אחד מתוך האינדי המצוין הזה, אבל הוא שרף לי את עצמו בראש: מרקוס (השחקן־ראפר הכמעט אלמוני קית' סטנפילד), אחד החוסים בפנימייה לנוער במצוקה, משמיע את אשר על ראשו בקטע בשם So You Know What It's Like. ה"הוליווד ריפורטר" ניהל קמפיין זוטא בניסיון לשכנע את האקדמיה שהשיר הזה שווה מועמדות לאוסקר; זה לא הלך, אבל אם אתם לא מתכוונים לראות את הסרט, תראו את הווידאו הבא ואחר כך תגידו לי מי צדק – הריפורטר או האקדמיה. אם אתם כן מתכוונים לראות הכל, אז הסרט בחוץ בדי־וי־די ובבלוריי. אבל תרגום לעברית יוק.

יום אחרי שהשורה "To live a life not knowing what a normal life’s like" נשתמרה אצלי לנצח נצחים, בא The Broken Circle Breakdown ופשוט הרג אותי. משהו בסרט הזה, המועמד הבלגי לאוסקר הסרט הזר, הזכיר לי את "לשבור את הגלים" — כנראה כי גם הוא משתמש בטרגדיה כדי להעלות שאלות על אמונה — אבל זה בשוליים. במהות מדובר במשהו שלא ראיתי כמוהו ולא שמעתי כמוהו, בטח לא בסרט על שניים שמגדלים ילדה חולת סרטן. "שומרת אחותי" של ניק קסאווטס טיפל יפה ועדין בנושא דומה, אבל הבמאי פליקס ואן גרוניגן עשה הרבה יותר ממלודרמה: סרט על מה שמחזיק אנשים בחיים, זה מה שזה. מבוסס על מחזה מאת מייקה דובלס, מזניק לעמדה של הבטחה ענקית את השחקנית הראשית ויירלו בטינס ומצדיק את קיומה של בלגיה כולה.

"עכשיו אני רוצה להגיד כמה מילים על אריק שאני הכרתי"

"עכשיו אני רוצה להגיד כמה מילים על אריק שאני הכרתי"

אמרתי שלא שמעתי כדבר הזה, ובצירוף מקרים מוזר, גם The Broken Circle Breakdown עושה שימוש מצמרר וחריג ובמוזיקה. כל כך חריג שבעאלק־אוסקרים שלי הענקתי לו את פרס הדיסוננס, כי יש לנו כאן בני זוג שעושים בעיקר שני דברים: שרים קאנטרי סופר־שמח ומתמודדים עם הסרטן שאוכל את הבת שלהם. הפער הזה בין האנרגיות המוזיקליות לייאוש של אונקולוגית ילדים הוא שימוש קולנועי מבריק במה שמוזיקולוגים מכנים קונטרפונקט, שני קווים מלודיים שונים שיוצרים מרקם הרמוני אחיד. אבל במקרה דנן אפשר לכנות את זה פשוט קונטרה, קו מוזיקלי נורא שמח וקו עלילתי נורא עצוב שיוצרים סרט פשוט בלתי נשכח. הטריילר שמצורף כאן למטה בהחלט נותן טעימה מזה, אבל לאפקט המלא צריך לראות את הדבר המלא. זה המקום להודות לאנשים הטובים של "יס 3", שהסבו את תשומת ליבי לפנינה הזאת שתשודר אצלם ב־25.2. אם אתם לקוחות של החברה השנייה, אז הדי־וי־די כבר בחוץ והבלוריי צפוי בהמשך החודש.

מודעות פרסומת

3 תגובות ל-“שני סרטים שגמרו לי את החיים


  1. לא ראיתי את הסרט אבל הגרסה של ג'ון קרטר לשיר הנושא של הסרט הוא אחד השירים המרגשים ביותר.

  2. מבחינתי, לראות סרט על התמודדות עם ילדה חולת סרטן, זה לצלול אל לב המאפלייה האישית שלי. עדיין לא מוכן לזה. אני בהחלט מבין את ההבנה האנושית שמתלווה לצפייה בסרט כה עצוב, אבל מבחינתי, זה לא אפשרי (החמצה שלי, כמובן, אני יודע).

  3. לא מצאתי את הסרט השני

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s