עוד 5 סרטים שלא מדברים עליהם מספיק

"אל תשאל, כל המשחק צעקתי לדייויד להכניס את  סופו"

"אל תשאל, כל המשחק צעקתי לדייויד להכניס את סופו"

כמנהגי מעת לעת, הנה כמה דברים חדשים וטובים — אך נידחים שלא באשמתם — לראות בבית. מתוך גיליון ינואר של "בלייזר", שם מופיעים החמישה האלה לצד המלצה חמה על Fruitvale Station, אבל האמת היא שעליו דווקא מדברים ממש מספיק.

1) תאמינו להמפ: Newlyweeds. רוב קומדיות הסטלנים מתנהגות כמו ג'וינט שבא טוב. הכל אפ, הכל לאפינג אאוט לאוד. הסרט הזה הוא לגמרי ג'וינט שבא רע — בלבלה, פרנויות, כל השיט שעלול לבוא עם השיזל — וזה משב עשן מרענן.

הבמאי שקורא לעצמו שאקה קינג מביא כאן רומן בין צרכן גראס כבד (אמארי צ'יטום) שמתפרנס מעיקול חפצים לצרכנית גראס עוד יותר כבדה (טריי האריס, שחקנית מקסימה בג'וב הראשון שלה) שמתפרנסת מסיורים מודרכים במוזאון. אז כן, גם בעיקולים וגם בתערוכות יש קטעי סטלה קלאסיים — חכו לילדים שאוכלים את הספייס בראוניז — אבל רוב הזמן זה יותר עדין מאשר קורע ויותר מכמיר לב מאשר דופק ראש. סרט סטלנים לסחים, בקיצור.

2) תאמינו לטגליין: The Crash Reel. בזמן שהתאוששתי מ"בלאקפיש" בא הדוקו הזה והעיף לי את הפקק לא פחות רחוק. מכירים את השם קווין פירס? אז אתם יודעים למה זה שווה צפייה. לא מכירים? לדעתי הרווחתם. אני לא הכרתי, וכל פיתול בסיפור של כוכב הסנובורד האמריקאי הזה בא לי בהפתעה.

פירס ספג פגיעת ראש קשה באימונים לאולימפיאדת החורף בוונקובר. ובדיוק כמו ש"בלאקפיש" הוא יותר מסרט על לווייתן, הסיפור הפרטני הזה משמש חרך הצצה לתעשייה המשוגעת של האקסטרים ספורט. עם זאת, ליבו של הסרט הוא במקום אחר לגמרי: במשפחה ובהתמודדות שלה, בהתחלה עם הפגיעה ובהמשך עם ההחלטה של פירס לחזור לסנובורד. מזמן לא ראיתי משהו עצוב ונפלא כמו הרגע שבו אחיו, הלוקה בתסמונת דאון, מבקש ממנו לא לעשות את זה.

בתזמון מושלם עם אולימפיאדת החורף בסוצ'י, The Crash Reel ישודר ב"יס דוקו" תחת השם "יומן התרסקות" ב־13.1 ויהיה זמין ב־VOD של "יס" החל ב־12.1.

3) תאמינו לאינטרנט: You're Next. סרט עצמאי שהופק כבר ב־2011 — באותה שנה הוא אפילו זכה בכל הפרסים הגדולים ב"פנטסטיק פסט" באוסטין, טקסס — אבל ההפצה המסודרת שלו החלה רק לפני כמה חודשים. אני נתקלתי בו תוך שיטוט אקראי ב־IMDB, ומה שתפס לי העין היה הציון 6.8 לצד השיוך הז'אנרי קומדיה/ אימה. בהתחשב בשמרנות שמאפיינת את הגולשים שם, זה בערך כמו 8.8 לדרמה. זה גם הרבה יותר קרוב לציון שמגיע לו, ולו בשל השימוש היצירתי ביותר בכלי עבודה מאז — טוב, כולה מאז "מי מפחד מהזאב הרע". אבל You're Next עושה לזה רייז ראוי לשבח עם כלי מטבח.

התסריטאי סיימון ברט והבמאי אדם וינגרד רקחו כאן מתכון פסיכי: מנה "שכחו אותי בבית", שתי מנות "משחקי שעשוע", חופן סאגת "צעקה" ויאללה לבלנדר. יצא להם סרט שנקודת המוצא העלילתית שלו היא ארוחה משפחתית רוויית מתחים שבה האווירה סביב השולחן ממש נעכרת כשנכנס לתמונה משסף.

טוב, זה לא באמת משסף, אבל כל מילה נוספת תהווה ספוילר. מה שכן, שימו לב לשחקנית האוסטרלית שרני וינסון: אם יש דבר נדיר יותר מקומדיית אימה טובה, זה שחקנית שמצליחה לשכנע בתפקיד של נקבה עם רוח קרב.

4) תאמינו, אה, לפסטיבל הסרטים של לונג איילנד: The Human Race. הרעיון נשמע לגמרי קלישאה. כך וכך זרים מוחלטים חוטפים בלקאאוט רגעי ומתעוררים בתוך מרוץ אורבני מסויט שאין להם מושג למה הם משתתפים בו; הדבר היחיד שהם יודעים זה שיש כללים, ושאם הם לא יעמדו בהם, יתפוצץ להם הראש. לגמרי מילולית, ולשמחתי גם לגמרי ויזואלית. רעיונות כאלה הם כמעט תמיד משלים, וזה מעצבן כי למשלים יש נמשלים, אלא שההברקה הגדולה של הבמאי/ תסריטאי פול יו היא לוותר על הפיתול הזה וממש לקרוא לילד בשמו. כאילו, הוא אשכרה קרא לסרט שלו The Human Race.

מי מאיתנו בנוי לשרוד, הכומר או הכופר? החייל שאיבד רגל בקרב או החבר שהציל אותו משם? היי, אולי החירשת הפצצה ההיא? על כל מטר נוסף של ריצה, על כל גולגולת נוספת שמתפוצצת, זוכה פסטיבל הסרטים הבינלאומי של לונג איילנד מתגלה כמותחן אימה בראש טוב להפליא, והכי כיף: גרוטסקי להחליא.

5) תאמינו לי: The Spectacular Now. אתם תחשבו שזה סרט על תיכוניסט פופולרי שנקרע בין החברה הפופולרית שלו לנערה מהשולחן של הלא־מקובלים, כי זה מה שהבמאי ג'יימס פונסולדט רוצה שתחשבו. אבל זה בכלל לא מה שזה, ואני לא אהרוס לכם את העונג, רק אומר שאם יש לכם זמן רק לאחד מהשישה דנן — אז זה האחד. ב־2012 ביים פונסולדט את "מרוסקת" הקטן אך החזק (שימו יד אם טרם, אפילו רק בשביל ארון פול), והנה הוא שוב עושה את מה שהאמריקאים אוהבים לכנות The little movie that could. רק שהסרט הזה יכול עוד יותר.

מיילס טלר מצוין בתפקיד הראשי, בחור שנדמה לך שיש לו בעיית אימא אבל יש לו בכלל בעיית אבא. שיילין וודלי מ"היורשים" נהדרת בתפקיד הלא מקובלת שנדמה לך שיש לה בעיית בנים, אבל יש לה בכלל בעיית אימא (התמונה למעלה? זה השניים האלה). ואין לי מושג איך הרומן מאת טים ת'ארפ שעליו מבוסס הסרט הזה, אבל אני יודע מה בא לי לקרוא עכשיו.

איזה סרט, רבותיי. ממש מתחשק לי לגלות לכם על מה הוא כן מספר רק כדי להתפייט על כמה טוב הוא עושה את זה.

מודעות פרסומת

תגובה אחת ל-“עוד 5 סרטים שלא מדברים עליהם מספיק

  1. The Spectacular Now – עם המחמאות לסרט הזה..
    זהו.. מדובר במבקר הקולנוע הטוב בישראל !

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s