יופי, עוד ביקורת משתפכת על "כח משיכה"

בבלייזר שעבר לא יכולתי להתאפק והמטרתי חמישה כוכבים, חודש מראש, על "כח משיכה". היום הוא על המסך, אז הנה הביקורת שפרסמתי באוקטובר ואחריה חמש הערות שפשוט לא היה לי בשבילן מקום בפרינט. יא אללה איזה סרט.  

"אני יכולה לעשות את זה, אני יכולה, זה כמו לנהוג קדימה רק הפוך"

"אני יכולה לעשות את זה, לא להילחץ, זה כמו לנהוג קדימה רק הפוך"

בטקסי האוסקר של שנות ה־30 הייתה קטגוריה בשם Dance Direction, שזה בתכלס כוריאוגרפיה. אני מזכיר את זה בהקשר של סרט לחלוטין לא מוזיקלי משנת 2013 כי אם יש צדק בעולם, האקדמיה תוציא מהנפטלין את הפרס ההוא ותעניק אותו לבמאי אלפונסו קוארון על העבודה הזאת. אני אדם מוגבל מטאפורית ויצא לי בעבר להגדיר כמה וכמה במאים כמי שמרקידים מצלמות, אבל מה שקוארון עושה כאן זה כבר בקטגוריה של שירה בתנועה. כל הסרט הזה כאילו יושב על ג'יירוסקופ, עם אובייקטים שצפים לתוך הפריים והחוצה ממנו, עם זוויות בלתי אפשריות שנוצרות בגלל המצלמה התמיד־נעה והאסטרונאוטים והציוד שצפים באפס כבידה, עם אקסטרה עומק של עבודת תלת ממד מעודנת מאין כמוה. פשוט פצצת ויזואליה.

ולא רק. התקציר של "כח משיכה" יחזיר לכם עודף מ־20 מילה — שני אסטרונאוטים, ג'ורג' קלוני וסנדרה בולוק, הם הניצולים היחידים מתאונת עבודה בחלל ועכשיו נראה אותם חוזרים הביתה — אבל זאת לא סתם מעטפת דקיקה לגחמות ויזואליות. הציפה בחלל היא לא רק חלק מהסיפור ולא רק הסגנון הוויזואלי, אלא אשכרה הדימוי האחד שמחזיק בכל החוטים של הסרט המיוחד הזה, שלוקח את התלישות של כולנו ומטיס אותה לחלל. תראו אותנו, אומר קוארון, משייטים כל אחד בתוך בועת החמצן של עצמו באפלה מוחלטת.

המפתח לדימוי הזה מצוי בדמות של סנדרה בולוק, ואני לא רוצה לחשוף יותר מדי, אז לטובת כולנו אסכם את זה ככה: נכון שכח משיכה זה משהו שמושך אותנו למטה ואנחנו צריכים להיאבק בו לא רק כדי לצאת לחלל, אלא גם סתם כדי ללכת זקוף? אז אני חושב שהסרט הזה הוא מטאפורה יפהפייה ועגולה לגמרי, סגנונית ונושאית, על מה שמניע אותנו להיאבק בגרביטציה גם כשהחיים עושים הכל כדי להשאיר אותנו מקורקעים.

לכו. לכו והרוח בגבכם. מוטב באולם הגדול ביותר שידכם משגת, וחד־משמעית בתלת ממד.

תוספות מיוחדות, חודש אחרי:

1) השם. מבקרי קולנוע נוטים לראות בסרטים דברים שאין בהם, אבל אני יודע שקוארון התכוון לאותו קשר צורה־תוכן שכתבתי עליו. אני יודע כי הוא קרא לסרט שלו Gravity, מילה שפירושה כח משיכה מצד אחד, אבל גם חומרה מצד שני. רוצה לומר, זה סרט על כל הדברים שמושכים את כולנו למטה. הדברים שאתה נאלץ להיאבק בהם רק כדי להמשיך לצוף, כוחות טבע או מכות גורל, עניין שמקבל ביטוי מושלם בסצנת הסיום שכמובן לא אספיילר כאן. על כל פנים, רציתי להגיד לכם שאמרתי לכם.

2) הצלם. קוראים לו עמנואל לובצקי, הוא צילם לקוארון גם את יצירת המופת "הילדים של מחר", והוא האוסקר־חובה השני של הסרט הזה. לגבי הראשון, ר' סעיף 3.

3) הגברת. פאק מי, סנדרה בולוק. מי ידע שיש בה תפקיד דרמטי כזה. ובאותה נשימה: מי ידע שיש בה תפקיד קומי כמו שהיא נותנת ב"עצבניות אש". זאת כל כל כך השנה שלה, והיא כל כך צריכה לקבל פסל של גבר עירום על תפקיד של אישה בחליפת אסטרונאוט.

4) האורך. עם 91 דקות והכנסות של 220 מיליון דולר בארצות הברית לבדה, הסרט הזה יכול לחסל באחת את טרנד הבוא־נלך־ארוך שמאפיין את הוליווד כבר יותר מעשור. אני דווקא מחבב אפוסים, ובאופן כללי אין לי בעיה לשבת שעתיים וחצי באולם קולנוע, אבל יש המון מה לומר לזכות סרטי ה־90 דקות, ולו על דרך השלילה: תחשבו כמה סרטים נדפקים על סעיף פיתוח־יתר.

5) האודיסיאה. תהרגו אותי, אין לי מושג למה יש אנשים שרואים ב"כח משיכה" אח קטן ל"2001". מבחינתי הוא בן דוד לשני סרטים אחרים לגמרי, שניהם של רוברט זמקיס: "קונטקט" ו"להתחיל מחדש". אחד שולח בחורה להתמודד בחלל עם השדים שלה, השני זורק אדם לשרוד על אי בודד. אלפונסו קוארון עשה כאן זמקיס יותר טוב ממה שזמקיס עושה זמקיס, בטח בשנים האחרונות, אבל אודיסיאה בחלל? אנשים, זה שיש בזה דברים שזזים לאט בחלל עדיין לא הופך את זה לקובריק.

מודעות פרסומת

2 תגובות ל-“יופי, עוד ביקורת משתפכת על "כח משיכה"

  1. סיימתי לצפות בו לפני כמה שעות באיימקס 3d. אם הסרט הזה לא ייקח על בימוי, עריכה, אפקטים, משחק (בולוק) – אז אין צדק בעולם. בחיי שמדובר בסרט שהחזיר לי את האמון בתלת מימד וככל הנראה הדבר המרהיב ביותר שיצא לי לחזות בו בפורמט קולנועי. תודה על ההמלצה המדויקת.

  2. "אני חושב שהסרט הזה הוא מטאפורה יפהפייה ועגולה לגמרי, סגנונית ונושאית, על מה שמניע אותנו להיאבק בגרביטציה גם כשהחיים עושים הכל כדי להשאיר אותנו מקורקעים".
    יצאתי עכשיו מהסרט, ואני ממאוכזביו. אין דבר בסרט שמסביר מה גרם לד"ר סקוט (בולוק) לבצע את השינוי הפנימי, ההחלטה להישאר בחיים. המשפט וחצי של קלוני? אין קלישאתי ממנו. מצער.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s