אבא מסטול עכשיו

צילום: שלי יחימוביץ'

צילום: שלי יחימוביץ'

מיץ' הדברג אמר פעם: "נהגתי לעשן סמים. אני עדיין עושה את זה, אבל גם נהגתי". זה תיאור די הולם להיסטוריה האישית שלי עם הגברת מרי ג'יין: אני עדיין רואה אותה, אבל בעבר הלא נורא רחוק היא הייתה יושבת איתי על הספה כל יום, כל היום. אשתי טוענת שאפילו את הדירה שלנו — בסך הכל השלישית שראינו בסיבוב ההוא לפני יותר שנים מכפי שהייתי רוצה לזכור — קנינו רק כי הייתי לחוץ־שאכטה מכדי להמשיך לחפש.

ב"הבית הלבן" יש קטע נהדר שבו נשאל ראש הסגל ליאו מקגרי, אלכוהוליסט לשעבר, אם אחרי שש וחצי שנות פיכחות לא מתחשק לו דרינק. "הבעיה היא שאני לא רוצה דרינק", עונה מקגרי. "אני רוצה עשרה". אני זוכר מצוין את הציטוט הזה כי בשנים ששידרו כאן את ליאו מקגרי — אוי ג'ון ספנסר, ימתקו לך רגבי עפרך — הבעיה שלו עם אלכוהול הייתה בדיוק הסיפור שלי עם THC. יכולתי לא לצרוך אותו בכלל או לצרוך אותו המון. לא היה אמצע. כלומר, לא עד רונה.

הרבה התנהגויות טוטאליות מפסיקות להיות טוטאליות כשאתה נהיה הורה, אבל זה לא שהפכתי בן לילה מסטלן במשרה מלאה לאבא במשרה חלקית. עשיתי את זה כמו שגברים עושים דברים: קיקינג אנד סקרימינג. בשנה הראשונה בחייה סירבתי אפילו לשנות את המינון, עד שיום אחד אספתי אותה מהגן ובמשך כמה שניות של פרנויית סוטול תהיתי אם זאת באמת היא. הרגע הזה היה מקור השראה לסיפור קצר שכתבתי, אבל הדבר הכי טוב שיצא ממנו הוא התובנה שלא ניתן להיות גם מסטול 24/7 וגם הורה אחראי. כן, אני יודע, מטלטל.

מאז הרגע ההוא ביציאה מהגן צמצמתי את ביקורי ההתייחדות של מרי ג'יין לסופ"שים שאחרי־סגירת־עיתון, יום־יומיים של השתלמות חקלאית פעם בחודש. הבעיה הייתה שביום או יומיים האלה הייתי מנסה לעשן גראס במשקל גופו של יאיר לפיד, ומה שהולך היום בשוק זה לא הפארש שהיינו קונים בתחילת הניינטיז ב־800 שקל ל־100 גרם. היום זה 100 שקל לגרם, ואתם בטח יודעים לבד שהפער נובע לא רק מקפיטליזם חזירי. לונג סטורי שורט, לילה אחד זה נגמר במשהו על סף אבדן הכרה על סף הדלת של רונה. זאת הייתה הפעם האחרונה שהכנסתי הביתה כמות גדולה יותר מג'וינט. אחרי 20 שנה של הכל או כלום, סופסוף למדתי בדרך הלא סימפטית לרצות רק דרינק אחד.

הבעיה היא שזה לא תמיד הזמן אפילו לדרינק אחד, ועוד בעיה היא שלפעמים אני בכל זאת רוצה עשרה. ואם מה שמפריד בינך ובין הרעל שלך זה הבת שלך, סופך — או בימים רעים התחלתך — להוציא עליה את הדודא שלך. לזכותי ייאמר שזה לא מתבטא בהרבה יותר מנרגנות כללית ו/או היעדר זין לפעילות ספציפית, אבל מפריעה לי המחשבה — לא, הידיעה — שבאיזשהו מקום אפל וקטנוני אני נוטר טינה לבת שלי.

גראס הוא לא הנקודה כאן. במובן מסוים הוא ההפך מהנקודה, כי מדובר בהרגל שלקראת גיל 40 נהיה גם ככה מגונה מאי פעם. אבל מה לגבי הדברים הטובים שאני לא יכול לעשות כי אני אבא מדי? מה לגבי הכסף, שאני זוכר בוודאות שהיה יותר ממנו כשהיינו נפש פחות? זה רק נדמה לי או שהוויתורים המצטברים האלה מסבירים לפחות חלק מהפעמים שאני אוכל לבת שלי את הראש?

אני חושב שחשוב להכיר בכעסים הכבושים שאנחנו סוחבים על הילדים שלנו, ומילת המפתח  היא "להכיר". כלומר, אין הורה שלא צובר את הכעס הזה ומעת לעת גם משחרר אותו, אבל נדירים המקרים שאנחנו מאתרים את המקור. הרי ילדים נותנים לך מספיק סיבות להתעצבן, ולך תקלוט שזה לא הם אלא אתה. לך תעשה את ההיקש הלוגי שאומר, אני מתוסכל כי אני רוצה לעשות משהו ולא יכול לעשות אותו >  אני לא יכול לעשות אותו כי יש לי מחויבות הורית קודמת > בסתר לבי אני מאשים את הילדים שלי בזה שאני לא עושה את מה שאני רוצה. לא, ברוב המקרים אנחנו פשוט אומרים לעצמנו שאין מספיק שעות ביממה או משהו. זה יותר קל מלהודות בזה שאתה נוטר טינה לילדים, יצורים שהדבר הכי יפה בהם הוא שהם לא נוטרים טינה.

בשבועיים האחרונים, מעשה פאקינג שטן, התנחל לי בראש הקטע Memories of Green מתוך הפסקול של "בלייד ראנר" (או ליתר דיוק מתוך האלבום See You Later מאת ואנגליס, שעשה לו קופי־פייסט משם לפסקול של הסרט). ספציפית מה שקורה בין 2:15 ו־3:50, אם אתם מאזינים לו באמצעות צפייה בקליפ המעריצים המעט מעפן הזה:

תמיד אהבתי את Memories of Green, אבל פתאום הוא רץ לי בראש בלופ. הוא והניסיון לספור לאחור את הפעמים ששתלתי את רונה פחות בגלל שהיא עשתה משהו רע ויותר בגלל העצבים על הזמן שבורח, או על הכסף שאין, או על הגראס שאני לא מעשן. והכי קטע זה שרק היום תפסתי, בלי שום קשר ועם כל הקשר, שאני תקוע על קטע בשם זיכרונות של ירוק.

מודעות פרסומת

תגובה אחת ל-“אבא מסטול עכשיו

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s