תראו מה שטבע

teva

מכל האנשים שפוטרו ועוד יפוטרו בישראל, ספק אם יש כאלה שמצבם טוב מזה של עובדי "טבע". כלומר, לאבד את העבודה שלך זה אף פעם לא כיף ענק, אבל בשני הפרמטרים החשובים — פיצויים הוגנים וסיכויים סבירים לחזור במהרה למעגל העבודה — האנשים האלה אמורים לצאת בסדר. הפיצוי ממילא מעוגן בחוק (וכאילו, זה לא שיש סכנה שהמעסיק הספציפי שלהם יכריז פתאום על פשיטת רגל), ובמדינה עתירת ביוטק כמו ישראל, רזומה שכולל קדנציה בטבע זה רזומה שמיש.

אז לא, הבעיה עם המהלך של טבע היא לא מתחום זכויות העובד. אני גם לא מבין את הניסיון ליצור לינקג' הפוך־על־הפוך בין פיטורים להקלות במס: מניית טבע היא חלק בלתי נפרד מכמעט כל תיק השקעות בישראל, ואם טבע צריכה להתייעל כדי לשמר את הרווחיות ואת שווי המניה שלה, האינטרס של מאות אלפי הישראלים שמושקעים בה בוודאי קודם לזה של 800 מעובדיה. כאן נכנסת לתמונה השאלה שכולם שואלים בימים האחרונים — למה לא מקצצים בשכר הבכירים, או בבכירים עצמם, לפני שנוגעים בעובדים הזוטרים — אבל אני חושב שהתשובה הרבה יותר מורכבת מאיך שהיא נשמעת בשלייחימוביצ'ית.

"טבע מפטרת כ־800 עובדים בישראל, המניה מזנקת ב־2%". הכותרת הזאת, שדומות לה הופיעו לכל רוחב העיתונות הכלכלית, מסכמת היטב את הבעיה האמיתית של המהלך הזה. והיא בעיה גדולה בהרבה מהמהלך הזה: כמו שהכלכלה העולמית עובדת היום, האינטרס של בעל המניות הוא תמיד הפוך מזה של העושה במלאכה. לראיה, נכון שהנהנתם קצת כשקראתם את הפסקה על זה שצרכי המשקיעים קודמים לצרכי העובדים? אז מ.ש.ל.

יותר מזה: נכון שמוטב אם ענקית כמו טבע תקצץ בשכר הבכירים לפני שהיא מפטרת עובדים, אלא שגם לחתוך את הנטו של בעלי הצווארונים המעומלנים על קדושת מחיר המניה זה לא סביר מבחינה מוסרית. הרי טבע היא לא חברה מפסידה; היא חברה שמרוויחה פחות מאז שיש עוד תרופות לטרשת נפוצה חוץ מקומפקסון, אבל היא גם צופה שהשנה תסתיים מבחינתה בהכנסות של כ־20 מיליארד דולר ורווח של כחמישה דולר למניה. זאת הבעיה האמיתית פה: העובדה שבשוק החופשי, מוטב לפטר את העובד או לקצץ בשכרו של המנהל מאשר לפגוע ברווח של המשקיע או של הבעלים (אני מדגיש: ברווח. ביזנס מפסיד זה נושא לדיון אחר).

אנשים ששואלים איפה הבושה, לרבות ההוא ששואל איפה הכסף, נכנסים עכשיו בהנהלת טבע בגלל החוצפה הטמונה בכך שיד אחת שלה אוספת הטבות מהמדינה והשנייה שולחת מכתבי פיטורים. זה פופוליזם שמחטיא את המטרה האמיתית, מטרה גדולה בהרבה מחברת טבע: השיטה.

תראו, אני לא מבין כלום בכלכלה. אין לי איזה פיתרון בשליף, ואני גם לא נאיבי עד כדי כך שאחפש אותו במקום כמו הקואופרטיב, מילת הקסם החדשה; הרי לצורך העניין, גם חברה שעובדיה הם בעלי המניות שלה תשאף בראש ובראשונה להגדיל את שווי המניות האלה. אבל דווקא בגלל שאני לא מבין כלום ולפחות קצת נאיבי, מותר לי לשער איפה הבעיה מתחילה: בזה שאנחנו לא מודדים דברים על פי שוויים אלא על פי שוויים הנתפס. זה נכון לגבי מחירה של מניית טבע כמו שזה נכון לגבי שכר הבכירים שלה, כי הראשון הוא תוצאה של ספקולציות והשני הוא תשובה משוערת לשאלה "כמה אני צריך לשלם לאיש הזה כדי שהוא לא ילך לעבוד אצל המתחרים".

הספקולציה היא הסיבה והתוצאה של כל מה קורה עכשיו בטבע, בדיוק כמו שהיא שהסיבה והתוצאה של החרא שהעולם המערבי אוכל כבר חצי עשור. זה המקום שאליו צריך להפנות את מי שמחפש את הכסף ואת הבושה. השאלה היא אם יש פה — עזבו בארץ, בפלנטה — מישהו שגם מבין בכלכלה וגם מסוגל לדמיין עולם בלי השקעות ספקולטיביות. שכחת אחד, לנון.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s