הילדה שלא רצתה לגדול. היי, שם טוב לספר ילדים גרוע

"מיד אציע לך מוצרים פטורים ממכס"

הן תוקפות אותה רק בלילה ורק כשהיא הולכת לישון עייפה מדי. מחשבות רעות היא קוראת להן, והאמת היא שזאת הגדרה מעולה, כי המכנה המשותף של הדברים שמטרידים את רונה לפני השינה הוא שהם לא טובים. פעם אלה מחשבות על מוות; פעם זה משהו שהיא עשתה בניגוד לחינוך או לצו המצפון שלה, ולעת לילה בא לייסר לה את הכליות; בחודש שעבר זה היו שני טושים שהיא קלקלה לחברה שלה, אבל אז אמרתי לה שיש גבול לכמות המילים שאני מוכן לשמוע על שני טושים. והחודש זאת פנטזיה על מכונת זמן שתאפשר לה לשוב ולהיות תינוקת.

החלק הרע במחשבה הנוכחית הוא הטייק של רונה על ההווה: כמו ששרו לנו לפני עידן גיאולוגי ב"רגע עם דודלי", היא משוכנעת שהכי כדאי להיות קטנה. כששאלתי אותה למה היא הסבירה שלהיות גדולה — ורק כדי לוודא שכולנו על אותו דף, מבחינתה בת שבע זה גדולה — פירושו רק דרישות ואחריות ושיעורי בית וגערות. כמובן שזאת רק פאזה חולפת, אבל כרגע היא עוד כאן, ולפחות בשני לילות זה הוציא מרונה את הבכי הכי מר ששמעתי ממנה מאז לא זוכר מתי. וגם לנו היא לא באה טוב, המחשבה הרעה הספציפית הזאת. אימא של רונה חושבת שכל הדיבורים על לסובב לאחור את הזמן הם סממן של חרדת מוות; אני מתייחס לזה יותר אז־איז וחושב שהבת שלי פשוט הגיעה לשלב הפיטר־פני הזה של לא לרצות להתבגר, וזאת בעיה בשבילי, כי כשאני מנחם אותה — כשאני מפרט באוזניה את היתרונות הגלומים בבגרות, "גדולה הכל מותר לה" כמאמר השיר — אני משקר לה כמו מניאק.

אחד הזיכרונות הראשונים שלי, ובטח הזיכרון החזק הכי קדום שלי, הוא מהיום הראשון של כיתה א'. אחותי הבכורה כבר הייתה לבושה ומוכנה ליום הראשון של כיתה ג' כשאני עוד שכבתי על אחד מכדורי הקפיצה העצומים האלה עם הידית (הוא היה כתום, ואני יכול לתאר לכם את המרקם המדויק של ידית הגומי אם יש לכם שנייה) וחשבתי שאולי אימא תשכח מזה שגם אני אמור ללכת לבית הספר. היא לא שכחה ואני מצידי לא סבלתי בכיתה א', או לצורך העניין בכיתות הבאות אחריה, אבל הרגע המדויק הזה של קץ הילדות המוקדמת נחקק אצלי עמוק בתודעה. הוא שב וקפץ לפרונט שלה כשהתגייסתי, כשחתמתי על החוזה שהפך אותי לשכיר, כשזומברתי בבנק למשכנתאות ובכל רגע אחר שהרגיש כמו טבעת חנק של מסגרת חדשה.

הכדור הכתום הזכיר לי את עצמו שוב ביום הראשון של רונה בכיתה א'. גם לה יש כדור קפיצה, והייתי נורא סקרן לראות אם גם היא תנסה להיעלם עליו מהתודעה של אימא ואבא ומחלקת החינוך של עיריית גבעתיים, אבל היא זינקה על החוויה החדשה כמו פנתרה. זה לא מנע ממני לפתח גוש בגרון שנשאר שם לפחות בחודש הראשון, כי המחשבה שהקטנטונת שלי היא כבר לא כזאת קטנטונת — פחות במובן שאני עומד לאבד משהו מהחוויה האבהית, יותר במובן שהיא עומדת לאבד משהו שלא יחזור — סירבה לצאת לי מהראש. ואני בטוח שזה לא יותר מהקצנה קלה של הלך רוח משותף לרוב מוחלט של הגברים והאבות: ילדותי זה הכי, אחי.

נשים נוטות לסכם גברים כתינוקות מגודלים, אבל אני חושב שאנחנו יותר כמו ילדים בני שבע מגודלים. ילדים בגיל הנפלא ההוא של "כל הדברים שנראים חשובים עד שמגלים נשים" — נו, "אני והחבר'ה", אל תגידו לי שלא זיהיתם את זה — שכבר גילו את הנשים ובכל זאת חושבים שגם כל הדברים ההם, כמו צעצועים וספורט וקומיקס ומי יותר חזק, נורא חשובים. כנראה  שבדיוק בגלל זה, הרגע היחיד ב"הוק" של ספילברג שאני באמת אוהב (ואני לא לבד, לראייה המשועמם שטרח להעלות את תשע השניות האלה ליוטיוב) הוא זה שבו מגי סמית מרצינה מול רובין וויליאמס ואומרת לו "פיטר, הפכת לפיראט". פיטר פן, עורך דין. תגידו לי שזה לא הסיפור של שלושה מכל ארבעה גברים שאתם מכירים.

אז עכשיו רונה בוכה כי היא רוצה להיות קטנה. כי היא רוצה גן ילדים במקום בית ספר ומשחקים במקום שיעורים. כמובן שזאת פאזה חולפת, מה גם שהיא פורחת בבית הספר כמו גיקית לעתיד לתפארת, אבל בכל פעם שתוקפת אותה המחשבה הרעה הספציפית הזאת אני נחמץ יותר מהרגיל שלי לנוכח הבכי שלה. זה פשוט זורק אותי ישר לכדור הכתום ההוא ולילד שאני לא רציתי להפסיק להיות.

מודעות פרסומת

תגובה אחת ל-“הילדה שלא רצתה לגדול. היי, שם טוב לספר ילדים גרוע

  1. אני מאוד מתחבר לאיך ולמה שאתה כותב. הנה מחשבות דומות משל עצמי, אם יש לך כמה דקות:http://simania.co.il/forum.php?showNoteId=131784#noteId_131784

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s