עושה סרטים טובים הכיבוש הזה

"ואני זוכר טוב טוב ששכנעת אותי להצביע ציפי"

"ואני זוכר טוב טוב ששכנעת אותי להצביע ציפי" (צילום: יוני המנחם)

שתי התנגדויות אוטומטיות עורר אצלי "רוק בקסבה", שיוצא כאן הערב עם רוח גבית של פרס הארט־האוס מפסטיבל ברלין. התנגדות אחת שלי לא ממש קשורה לסרט גופא, אז אגיע אליה בהמשך, והשנייה היא זאת: יריב הורוביץ ביים סרט אישיו. אני לא אוהב סרטי אישיו.

עזה של האינתיפאדה הראשונה. במהלך מרדף אחרי זורקי אבנים מושלכת מאחד הגגות מכונת כביסה על חייל צה"ל, שנהרג במקום. בתגובה מחליט המפקד בשטח להשאיר על הגג המדובר קבוצה של חיילים על תקן תצפיתנים ומשליטי סדר. את כל זה אנחנו רואים דרך העיניים של תומר (יון תומרקין המדויק להפליא), חייל שמתויג כסמן השמאלי של היחידה. וכשאתה תוקע חייל ישראלי בין פלסטינים שהוא אמור לראות בהם אויבים — ועוד בניגוד לנטייה הפוליטית והמוסרית שלו — ­ אתה חוצה לא רק את הקו הירוק אלא גם את זה שמפריד בין סיפור לתמה. לאישיו.

"רוק בקסבה" הוא לא סיפורו של חייל בשם תומר; הוא סיפורו של הסכסוך כולו. לא צריך יותר מעשר דקות כדי להבין את זה, ומכאן שלא לקח לי יותר מעשר דקות להתבאס מזה. אבל ראו זה קטע: מרגע שנפל לי האסימון, הסרט הלך והשתבח לנגד עיני. האמנתי לתומר ולבלבלה הגוברת שלו, קניתי את הקשרים שהוא טווה עם אשת בעל הבית ועם הבן שלהם, הלכתי עם הדינמיקה הקבוצתית המאוד מסוימת שנוצרת שם על הגג. להוציא רגעים חריגים של עודף פאתוס ושתי סצנות שנראו לי כמו מחוות כפויות ל"אפוקליפסה עכשיו" — אחת בהשתתפות להקה צבאית והשנייה בכיכוב הים של עזה — ממש נסחפתי לתוך הרוק של הקסבה. ממש רציתי לדעת איך זה ייגמר, וכבונוס אהבתי יותר מכל את איך שזה נגמר. אחלה סרט אישיו, ככל שהצירוף הזה נראה לי מוזר.

הבחירות שעשה הורוביץ מזכירות לי את העבודות של שניים מבמאי האישיו הכי מובהקים שצמחו לנו כאן, אורי ברבש וחיים בוזגלו, במיוחד "אחד משלנו" בבימוי הראשון ו"נישואים פיקטיביים" של השני. אלה יצירות שמייצגות להפליא את הקולנוע הישראלי מוכה־הנושאים של האייטיז, עשור שאחראי לדחייה הרפלקסיבית שלי מסוג כזה של סרטים, ואני מניח שאלמלא התחברתי ל"קסבה" הייתי מאשים את הורוביץ בהסגת הקולנוע הישראלי שלושה עשורים לאחור. אבל התחברתי ועוד איך, ואני רואה את זה בדיוק להפך: מבחינתי, הורוביץ מיקם את הסרט שלו בתוך העשור ההוא כמחווה לסרטים שנוצרו בו.

שנות ה־80 הן לא רק זמן ההתרחשות של "קסבה" אלא גם חלק בלתי נפרד מהלוק ומהסאונד שלו, ואני אוהב לחשוב שיש כאן רובד ייעודי לישישים כמוני, שזוכרים את הקולנוע הנאיבי של אותן שנים ויכולים לראות פה סרט אישיו שיודע שהוא כזה ומאיזו מורשת הוא בא. ייתכן כמובן שכל זה קיים רק אצלי בראש, אבל זה כל הקטע עם ערך מוסף: הוא מוסף. גם אם תסירו אותו, "רוק בקסבה" יישאר זווית נבונה וטרייה על נושא שנדמה כאילו לא נשאר יותר מאיפה לתקוף אותו.

אוקיי. התחלתי בשתי התנגדויות אוטומטיות, והנה השנייה: אני לא אוהב את יריב הורוביץ. לפני כמה שנים הייתה לנו היתקלות זוטא, והוא הותיר בי רושם של איש קטן עם אגו גדול. לפני שצפיתי ב"קסבה" נדרתי לא לכתוב על הסרט הזה אלא אם אמצא מילים טובות לכתוב, ולשמחתי מצאתי כמעט רק מילים כאלה, אז הנה כתבתי. ובאמת שלשמחתי, כי תמיד תמכתי בהפרדת האמן מהאמנות. המשכתי לראות סרטים של טום קרוז אחרי שהוא התחרפן ושל מל גיבסון אחרי שהוא התחפף, אני מת על "חופי הכרך" במנותק מההשתפנות של איליה קאזאן מול הוועדה לחקר פעילות אנטי־אמריקאית, ואני מוצא שהחרם הישראלי על ריכרד וגנר הוא טיפשות כבירה אפילו בסטנדרטים שלנו. אלא שמעולם בעבר לא יצא לי לבחון את מדיניות ההפרדה על רטוב, קרי מול יצירה מעוררת הערכה של אמן שמעורר בי סלידה, ואני באמת שמח שהצלחתי ליישם אותה. למעשה, הגילוי הנאות היחיד כאן הוא זה: בהתחשב באמור לעיל, יש מצב ש"רוק בקסבה" הוא אפילו טוב יותר משנדמה לי.

אין, אתה יכול לסמוך על החיים שיזמנו לך פעמיים בשבוע את מה שלא קרה לך במשך 39 שנים: הנה אני כותב את הביקורת הזאת כשבראש מתנגנן לי המיטב של שמוליק קראוס, שנורא התעצבתי עליו השבוע למרות שלפני כמה עשורים הוא כמעט דרס למוות את אבא שלי, את הדוד שלי ועוד מבחר עוברי אורח במעבר חצייה ברחוב בן יהודה בתל אביב.

לא יעזור, ככה זה. כמה מהיוצרים הטובים ביותר שהסתובבו ומסתובבים בינינו הם אנשים לא נעימים. אם אנחנו נותנים לאישיות שלהם להאפיל על האמנות שלהם, זה אומר שהבר־חלוף הוא איכשהו חשוב יותר מהנצחי. וכמה שאני לא מריץ בראש את המתמטיקה, זה פשוט לא מסתדר לי.

מודעות פרסומת

תגובה אחת ל-“עושה סרטים טובים הכיבוש הזה

  1. אני פה בשביל השלום העולמי (וגם בשביל האפרופו)

    מנטל-אימג': ירדנה ארזי עושה סוזי קיו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s